27.3.2012


גדעון רפאל בן-מיכאל

גן חסידי אומות העולם תושבי חיפה








סיפור הגן כפי שכתוב על גבי אבן השיש:
מועצת העיר חיפה
בישיבתה מיום שלישי, כ' אדר א' תשס"ה,
13.2.2005 החליטה לקרוא גן ע"ש
חסידי אומות העולם תושבי חיפה.

בין השנים 1939- 1945
בימים האפלים של מלחמת העולם השניה
אלפי צעירים ומבוגרים
בני אומות שונות בעלי ערכים ומופת אנושי,
סיכנו נפשם בהצילם יהודים
מציפורני הקלגס הנאצי.
אנשי מופת אלה קיבלו החלטה אישית
לעשות הכל ולהציל יהודים
מידי האויב הגרמני
תוך כדי סיכון עצמם ובני משפחתם
שגם שילמו על כך בחייהם.
חסידי אומות העולם
היו מעטים ובמעשיהם הוכיחו,
כי דרכי ההצלה והעזרה היו אפשריים,
גם אם קשים לביצוע.
על מעשיהם אלה הוכרו עפ"י חוק "יד ושם"
כ"חסידי אומות העולם".
העיר חיפה זכתה לכך כי שמונה עשר
חסידי אומות העולם קבעו בה את מגוריהם,
חלקם נישאו לניצולים אותם הסתירו והצילו,
עלו ארצה עם הניצולים, ואחרים
הגיעו אלינו בסיוע הניצולים בחלוף השנים.
"חסידים", אלה חיו וחיים בקרבנו והתערו
בחייההחברתיים והקהילתיים של העיר.


שמות חסידי אומות העולם החרוטים על גבי לוח השיש:
השמות ממוספרים כפי שמופו במפת הגן. כל מספר מציין את מיקומה של אבן השיש המספרת בתמצית את מעשיו של חסיד/ת העולם.
1. זופיה - מרטה אבני
2. אנה דוברוקה -ג'זייסקה
3. פלגיה הוצ'אק שפרינגר
4. אנה הורנוג - טומצ'ק
5. ראול ולנברג
6. אירנה יקירה – זינטל
7. בלה (ואליה) יקימובה
8. הלינה לוגובסקי
9. ירוסלבה לויצקי
10. ויקטור מלניק
11. תמרה מקסימניוק – ברומברג
12. אליזבטה ניקופוי – סטרול
13. מריה סרבניאק – דיקר
14. ורוניקה פורוצאי
15. ויקטוריה צוקורביץ –אייכנברג
16. יוליה קלדי – ראלבוסקה
17. יז'י שלאג
18. ברונסילבה זינטל


מפת הגן
המפה מסייעת למסייר בגן מסלול סיור. המספרים מציינים את האבנים שבהם מונצחים חסידי אומות העולם על פי המספרים הכתובים על גבי אבן השיש המפרטת את שמות חסידי העולם - תושבי חיפה.

* * * * * * * * * * * * * *


על פי בקשתה של עיריית חיפה, כתבתי וערכתי חוברת מיוחדת המציגה את מעשי גבורתם של חסידי אומות העולם תושבי חיפה.
בכתיבת החוברת נעזרתי בתיקי חסידי אומות העולם הנמצאים בארכיון "יד ושם". כמו כן, כתבתי תוכנית חינוכית המסייעת למורים להפעיל את התוכנית החינוכית בבתי-הספר.
באתר האינטרנט של המכון ללימודי השואה, תוכלו למצוא את החוברת
כתובת האתר: http://www.shoa.org.il
יש לפתוח את הלשונית "פרסומי המכון".

* * * * * * * * * * * * * *


בס"ד, אייר תשס"ח, מאי 2008

דברים שנשאתי בפתיחת גן חסידי אומות העולם בחיפה
חסידי אומות העולם הנמצאים עמנו בטקס ובני משפחותיהם, ראש עיריית חיפה מר יונה יהב, אורחים יקרים, קהל נכבד!

כאשר פנו אלי וביקשו ממני לכתוב חוברת על חסידי אומות העולם-תושבי חיפה, נעניתי לאתגר בחפץ לב. לחוברת שחיברתי קראתי:
אדם לאדם – אדם!
זה מספר שנים, אני מתעמק בעיון ובמחקר בנושאים שונים מתקופת השואה.

העיסוק בנושא אינו קל. כאשר אתה קורא את העדויות מגיאיות ההריגה וממחנות ההשמדה המתעדים את ייסורי העם היהודי באירופה תחת שלטון קלגסי הגרמנים, עולים וצצים מראות השואה של השמדת גברים, נשים, זקנים וטף.

לפתע, אני עושה פסק זמן ועוסק בקרן אור דקיקה מאד,
המבליחה בין ענני החושך של תקופת השואה.

נוכח מעשי ההרס והזוועה ורמיסת המוסר האנושי של השלטון הגרמני, אני מוצא את עצמי מעיין וחוקר את קורותיהם ומעשיהם של אותם מעטים- מצילים- חסידי אומות העולם תושבי חיפה, שהצילו יהודים באומץ לב תוך כדי סיכון חיים ובהכרעה אישית מוסרית - לסייע בהצלת יהודים.

עלינו לדעת היטב כי מספר חסידי אומות העולם היה מזערי מאד לנוכח הצרכים המרובים והדחופים להצלת יהודים. הרוב המכריע של אוכלוסיית אירופה עמד מנגד בפאסיביות ואדישות נוראה. לא רק שלא הצילו יהודים, אפילו לא מחו והתנגדו. מאמצי ההצלה היו נדירים.

ראוי להדגיש! המצילים לא היו מנהיגי החברה או מנהיגים פוליטיים. המצילים היו מפשוטי העם. אנשים נדירים, אצילי נפש עם נורמות ערכיות מוסריות גבוהות. הדילמה של המצילים הייתה קשה. הגרמנים הוציאו למוות כל אזרח שסייע בהצלת יהודים.
לכן ניתן לומר, שכל חסידי אומות העולם היו גיבורים.

התואר חסיד אומות העולם מקבל אדם לא-יהודי לאחר שוועדה מיוחדת מטעם "יד ושם" בוחנת את מעשיו ומניעיו של המציל, הוועדה בודקת נושאים כמו, כיצד נוצר הקשר בין המציל לניצול או לניצולים? מה היה הסיוע שניתן לניצולים? האם קיבלו המצילים תמורה חומרית כלשהי?
בודקים גם את הסכנות והסיכונים שנטל המציל עצמו.

מה היו מניעיו של המציל? אמיתות הסיפור הוא תנאי יסודי בעבודת הוועדה.
אם התברר לוועדה, שאדם שאינו יהודי סיכן את חייו, את חירותו ואת ביטחונו כדי להציל יהודי אחד או יותר מסכנת מוות או מגירוש למחנות המוות, מבלי לבקש מראש תמורה כספית כלשהי,
אדם הזה יקבל את תואר חסיד אומות העולם.
לכל אחד מחסידי אומות העולם הוענקה תעודת כבוד וכן מדליה ועליה חרוט שמו של המציל
והמאמר התלמודי: "כל המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם מלא".







מסיפור מעשיהם של חסידי אומות העולם תושבי חיפה, עולים דברים מעניינים ומאלפים. ארבעה מביניהם קיבלו את תואר חסיד אומות העולם בזכות מעשיהם הנשגבים בהיותם ילדים.

אבני זופיה-מרטה הייתה בת 10.

לביציקי ירוסלאבה הייתה בת 9-8.
ויקטור מלניק הייה בן 13.
שאלוג יאז'י הייה בן 12-10.

תשע מצילות נישאו ליהודים. שש נשים נישאו לניצולים יהודים ושלוש נשים נישאו ליהודים אחרים - שלא היו הניצולים.
רובם לא פעלו לבד אלא עם בני המשפחה. רק חמשה פעלו לבד.
תשעה ביצעו את מעשי ההצלה יחד עם בני משפחה נוספים

* * * * * * * * * * * * *
מציל היהודים הגדול ביותר היה הדיפלומט השבדי וולנברג ראול האגדי, שהציל כ- 30,000 מיהודי הונגריה. לעיני כל הוא קרא תיגר על שלטון הרשע של הגרמנים.
ב-1936, שהה כמחצית השנה בחיפה והועסק בשלוחה של בנק הולנדי שבבעלות מכר של סבו. בשנה זו, הגיעו רבים מיהודי גרמניה שסבלו ממשטר של היטלר בגרמניה לארץ- ישראל וכמובן, גם לעיר חיפה. ראול הכיר אותם בחיפה. הוא התעניין בגורלם וחש אמפטיה כלפיהם והתקומם נגד העוול והדיכוי שנעשה ליהודים. נוכל לומר שבעיר חיפה, התחילו לנבוט בלבו ובמוחו רעיונות דרכי הסיוע וההצלה לאלפי יהודים.
* * * * * * * * * * * * * *
חסידי אומות העולם היו גם אנשים צנועים.
אביא רק דוגמא אחת: פרוצאי ורוניקה אמרה:
"אני לא חושבת שלמדינת ישראל יש מחויבות כלפי האנשים המשתייכים לקטגוריית חסידי אומות העולם. אני לא רואה בהתנהגותי דבר הראוי לפרס. אני פשוט לא מבינה, איך אנשים אחרים יכלו שלא לנהוג כמוני. אם קיימת מחויבות כלשהי, זאת מחויבות העולם הנוצרי כלפי היהודים ולא להיפך".
* * * * * * * * * * * * * *
המכון ללימודי השואה ע"ש ח. אייבשיץ, יקיים פעילות חינוכית- ערכית סביב הנושא של חסידי אומות העולם לתלמידי בתי הספר ולתנועות הנוער.
אני רוצה להודות למוסד "יד ושם" אשר פתח לי את ארכיון חסידי אומות העולם. משם דליתי את העדויות על מעשיהם הנשגבים של חסידי אומות העולם תושבי חיפה.
* * * * * * * * * * * * * *
לסיום, אני רוצה להביא בפניכם שאלה שנשאל הרב אושרי אפרים שהיה רב בקובנה בתקופת השואה.
השאלה: והנה בשנת תש"ה [1945] מיד לאחר שזכינו לראות בישועת ה', עת חמל על עמו ושיבר זרוע רשע, והוציא את עמו ישראל מאפילה לאור גדול - בא אלי ר' משה סגל ונפשו בשאלתו, היות שהוא ניצל ממות הודות לנכרית אחת שהעמידה את עצמה בסכנה והסתירה אותו במרתף ביתה יחד עם עוד כעשרה יהודים והיא כלכלה אותם שם בלחם ומים והשתדלה להמציא להם מחיה ומזון עד יעבור זעם.
וכעת לאחר השחרור כשאֵלה היהודים שניצלו הודות לנכרית הזאת, רצו להרים על נס את מעשה החסד הגדול שהיא גמלה אִתם, ולשלם לה כפרי מעלליה הטובים כראוי וכיאות לה, נודע להם למרבה הצער שהנכרית הזאת שבקה חיים לכל חי והיא מתה זמן קצר לאחר השחרור, ומכיוון שכן, גמל אצל הניצולים הרעיון שיש לעשות לה יד ונפש לאחר מותה על ידי שאחד מן הניצולים יאמר קדיש אחריה, והם הטילו על ר' משה סגל הנ"ל את התפקיד הזה ולזאת בא אלי הנ"ל לשאול אם מותר לו לומר קדיש אחריה, ואם אין בזה משום חשש איסור.
תשובתו הייתה: ומעתה הנכרית הזאת שאלמלא מעשה החסד הגדול שעשתה עם היהודים להצילם ממות, שהזדים הארורים ימ"ש לא יבלעום חיים, היו נהרגים ח"ו, בוודאי שמצווה להתפלל עבורה אחר מותה ולומר אחריה קדיש, דכל עניין הקדיש עניין תפלה הוא וכמו שהוכחנו, ולזאת נתתי רשות לר' משה סגל הנ"ל לומר קדיש אחרי הנכרית הזאת שחילצה את נפשו ממות וחִיָיתו מרדֶת אל שחָת.
והגומל חסדים טובים לעמו ישראל הוא יגמול חסדים טובים לחסידי אומות העולם שסיכנו את נפשם בהצלת ישראל, ה' המברך את עמו ישראל בשלום הוא יברך גם הם בכל מילי דמיטב לראות בשוב ה' את שיבת ציון ובבנין בית בחירתו שם נעלה לפניו זבחי רצון, ע' [=70] פרים כנגד שבעים אומות, במהרה בימינו אמן. עד כאן דבריו.
ועתה אני אומר על אותם חסידי אומות העולם שאינם נמצאים עמנו ונפטרו: יתגדל ויתקדש שמה רבא, חסידי אומות העולם הנמצאים עמנו כיום, אני מאחל בריאות טובה ואריכות ימים.
תודה!

* * * * * * * * * * * * * *


הוסף כיתוב





* * * * * * * * *


* * * * * * * * *

































אין תגובות: