גדעון רפאל בן-מיכאל

העברת לפיד הזיכרון
המאמר פורסם בעיתון "מקור ראשון", כו ניסן תשע"ב, 18.4.2012

משפט אייכמן התקיים שש-עשרה שנה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. הציבור בישראל ובעולם כולו נחשף, באמצעות עדויות מצמררות ומרגשות, למעשי הרצח והזוועה של הגרמנים בשואה מחד, ולמעשי גבורתם ועמידתם הרוחנית של היהודים מאידך.

עד למשפט הייתה רתיעה של שרידי השואה מסיפור קורותיהם, מחשש שהציבור – ואפילו בני משפחתם – לא יאמינו לסיפורים, וכן מתוך רצון לסוכך על ילדיהם מתיאור הסבל והזוועות הקשות שעברו. במקביל, בציבור הישראלי בן הארץ לא הורגשה פתיחות לשמוע את קולותיהם של מי שהגיעו מן התופת.

על הרקע הזה, משפטו של אייכמן היווה שינוי בתודעת זיכרון השואה וציון דרך משמעותי בהנצחתה. לפתע, רבים מהשרידים פתחו את סגור ליבם ונוצרה פתיחות לשמוע ולהאזין לדבריהם. לפתע, נוצרה אלומת אור שהבהירה לעם ישראל ולעולם כולו שנספי השואה לא הלכו כצאן לטבח.
לאחר המשפט, שרידים רבים כתבו את קורותיהם בשואה בספרים, בחוברות ומסרו עדויות ל'יד ושם'. השרידים אזרו עוז ותעצומות נפש, וסיפרו גם את סיפורם האישי בפני תלמידי בתי-הספר. הם היוו מוקד מרכזי בימי עיון במכונים ללימודיהשואה הפזורים בארצנו.

החל משנות השמונים, כאשר התחילו לצאת משלחות הנוער לפולין, הצטרפו הניצולים למשלחות השרידים ושימשו אנשי עדות שסיפרו את סיפורם האישי בגטאות, בגאיות ההריגה ובמחנות ההשמדה. עדויותיהם היו אותנטיות ומרגשות מאוד. אותם ניצולי שואה, שהביעו נכונות לספר את סיפורם בפני תלמידים, תרמו נדבך חשוב ומשמעותיבשימור הזיכרון.

לצערנו הרב, רבים מהשרידים הלכו לבית עולמם, אחרים הזדקנו מאוד, מדרך העולם. רק מתי-מעט נשארו מסוגלים לשמש כאנשי עדות.

לקראת יום השואה והגבורה, שאלתי את עצמי: מי יחזיק את לפיד זיכרון השואה של אנשי העדות מעתה? שאלה זו לא נתנה לי מנוח. חיפשתי תשובה ונדמה לי כי מצאתיה.

הגיעה העת להעביר את לפיד זיכרון השואה לבני הנוער כדי שיעבירו אותו לדורות הבאים, ולהפקיד אותם על שימור הזיכרון. בני-הנוער יעבירו את זיכרון השואה לעמיתיהם ולתלמידי הכיתות הנמוכות בבית ספרם.

במסגרת הפעילויות החינוכיות שיוזם המכון ללימודי השואה, כתבתח תוכנית שתיקרא: 'קולות מהשואה' – בני נוער מספרים לחבריהם עדויות שואה.

התלמידים שיעבירו את התוכנית יהיו מתנדבים בעלי יכולת דיבור והדרכה מקרב תלמידי כיתות י' ו-י"א המשמשים מדריכים צעירים בתנועות הנוער, במועדוני נוער, מדריכי של"ח צעירים ופעילי מועצות תלמידים. כל אחד מהתלמידים יאמץ עדות כתובה של ניצול, עדות שהוא חש הזדהות עמה, וילמדהּ היטב. זו עדות שיש בה 'הד מעד', ומתוקף ההזדהות הרגשית של הנער עמה, יוכל להנחיל אותה בשכנוע ובכישרון לכיתות הנמוכות בבית ספרו.

אלחנן אלקס, מנהיג היודנראט בגטו קובנה, אמר בצוואתו לבניו לפני שעלה למוקד: "זכרו שניכם את אשר עשה לנו עמלק. זכרו הכול. אל תשכחו עד סוף ימיכם והעבירו הלאה כצוואה קדושה לדורות הבאים, שהגרמנים הרגו, טבחו
ורצחו אותנו". התכנית החדשה תנסה למלא, ולו במשהו, אחר צוואתו.