18.11.2009


כתב וצילם: גדעון רפאל בן-מיכאל
המכון ללימודי השואה

ע"ש ח. אייבשיץ-חיפה

רחוב התיכון 39, נווה-שאנן, ת.ד 9288, חיפה 31092
טלפון: 04/8325978, 04/8231068 פקסימיליה: 04/8226617
**********************************************************
המכון ללימודי השואה הוקם בשנת תשמ"ז-1987 ביוזמתו של מר יהושע אייבשיץ לזכר רעייתו חדווה ז"ל.
המכון מוכר ע"י משרד החינוך – מינהל חברה ונוער ועיריית חיפה- מינהל החינוך. המכון מופעל ע"י עמותה הרשומה כחוק ויונק את תקציבו מעיריית חיפה, משרד החינוך ו"ועידת התביעות". המכון הינו מוסד חינוכי-לימודי של העיר חיפה.

ההנהלה הציבורית של המכון:
יו"ר ההנהלה:
גדעון רפאל בן מיכאל, לשעבר, מנהל מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, מחוז חיפה.
חברי הנהלה:השופט אהרון מלמד - נשיא בתי המשפט לנוער (בדימוס), פרופ' אליעזר רובינזון - יו"ר האגודה למלחמה בסרטן בישראל, יהודית אופיר - לשעבר, מנהלת ביה"ס רמב"ם, אברהם זלצמן - מהנדס, אברהם סלע - ממוש, מרצה בנושאי ארגון ומינהל, משה שרגר - רואה חשבון, יהודה נבון - בנקאי בכיר, אלון שפירא - רואה חשבון ומנהל עסקים.

מנהל המכון: נתן כהן, משנת תשנ"ב- 1992 .

* * * * * * * * * * * * * ** * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
רציונאל הפעילות החינוכית של המכון:
לאירוע הטראומטי של השואה יש השפעה רבה על זהותנו היהודית והתנהגותנו היום-יומית. עם הקמת המדינה, מצאו המנהיגים צורך חשוב לכלול במסמך המכונן של המדינה - מגילת העצמאות את השואה כחלק בלתי נפרד מזהותנו היהודית ואת הצורך בקיום מדינה לעם היהודי. אין לנו מקום אחר בעולם זולת ארץ-ישראל.
כך נכתב במגילת העצמאות:
"השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים. שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ-ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל-ישרים במולדת עמם".



בחוק חינוך ממלכתי - מטרות החינוך בסעיף 4, העוסק בעניין החינוך לזהות יהודית, נכלל נושא השואה כחלק בלתי נפרד מתהליך החינוך לזהות יהודית. כך נכתב בסעיף 4:
"ללמד את תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית, להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה ולחנך לכבדם".

מתוך עיון במסמכים היסטוריים, נוכל ללמוד, שמנהיגי המדינה, שעמדו בפני החלטות קשות, בעיקר בתקופות משבר ביטחוניות, השואה עמדה לנגד עיניהם. בתהליכי קבלת ההחלטות הם אמרו לעצמם ולאחרים, כל אחד בדרכו: השואה לא תחזור שנית!

אַל נשכח כי האנטישמיות לא פסה ועברה מן העולם, להיפך! היא אף מתגברת והולכת. אותם אנטישמיים מרימים ראש ויש מביניהם רבים העוסקים בהכחשת השואה.

עלינו לזכור ולא לשכוח את הנספים בשואה. למדנו כי רק במדינה יהודית, ריבונית ועצמאית יש קיום לעם ישראל.

שארית הפליטה-ניצולי השואה, אחרי למעלה מחמישים שנה לאחר השואה, היו ערים לעניין זיכרון השואה. במנשר שהוציאו הניצולים כקריאה לעולם כולו בעת נעילת הכנס הבינלאומי על "מורשת ניצולי השואה – ההשפעות האתיות והמוסריות לאנושות", שנערך בבקעת הקהילות ב"יד ושם" ביום ה, כט בניסן תשס"ב (11.4.02), הם כתבו במנשר:
"אנחנו דור ניצולי השואה הולכים ומתמעטים. בעוד שנים לא רבות לא יהיה עוד על כדור הארץ אדם שיוכל להעיד: 'אני זוכר את מה שאירע בשואה'. יוותרו רק ספרי זיכרונות ומחקר, תמונות וסרטים, ועדויות ניצולים. או אז יהפוך זיכרון השואה מגורל כפוי, החתום בבשרנו ובנשמתנו, לייעוד היסטורי שעל האנושות ועל הדורות הבאים לשאת באחריות לצקת בו תוכן ומהות".

אברהם אקנר, ניצול שואה חיבר את השיר "אנו חבים לכם", העוסק בזיכרון השואה

אנו חבים לכם מצבה –
לא משיש ולא מגזית,
לא באותיות זהב חרותה
וגם לא יבער בה לפיד.

לא הובלנו אֶתכֶם לקבר ישראל
ולא השתטחנו עליו בחודש אלול,
מקום קבורתכם לא נודע –
ייסורינו הם בלי גבול.

את קברותיכם לא פקדנו,
לא אמרנו קדיש-יתום.
ימי שבעה לא ישבנו –
אי הקבר ואי המקום?

טמנו אתכם בתוך גופינו הפצועים,
עמוק בליבותינו חרוטה הדמות.
צער ויגון מלווים דרכינו,
אבלנו מתמיד – וכל יום התייחדות.

לא הקימונו לכם מצבה,
לא משיש ולא מגזית,
רק מדמעות שקפאו בעינינו
יוקדת בלבנו אש התמיד.
[מתוך ספר הזיכרון לקהילת מוסטי- ויאֶלקֶה, ת"א 1979]

המכון ללימודי השואה קיבל על עצמו לממש את צוואת הניצולים ולכן
היעד המרכזי של המכון ללימודי השואה הוא: המכון ללימודי השואה הינו מוסד חינוכי שקיבל על עצמו להנחיל
לילדים, לבני נוער ומבוגרים את תודעת זיכרון השואה.


עזרים מתודיים בסדנה

מטרות על של המכון ללימודי השואה:
• לזכור ולא לשכוח את ששת מיליוני היהודים שנספו בשואה במקום מושבם, בגיאיות ההריגה, במחנות, בגטאות ובצעדות המוות.

• לזכור ולא לשכוח את מעשי הטבח, העינויים וההשפלה שהגרמנים ביצעו בעם היהודי, בזדון ובמרמה כדי להכחיד את עמנו מעל פני האדמה.

• לזכור ולספר לדור הצעיר ולמבוגרים על העמידה, הגבורה והחיוניות היהודית בשואה.

• לזכור ולספר על עולם היהודי- הרוחני- תרבותי המפואר שנחרב ואיננו.

• לזכור ולספר על אותם מעטים, חסידי אומות העולם, שלא השתייכו לעם היהודי וחירפו נפשם להצלת יהודים.

ספריית המכון

עזרים מתודיים בסדנה

המכון מקיים פעילויות בנושאים רבים כמו, ימי עיון לתלמידי בתי ספר וחיילי צה"ל, ספריית עיון (6000 ספרים), ספריית ווידיאו (1000 קלטות), הכנת משלחות תלמידים לפולין, השתלמויות מורים, הכשרת מורים לקראת יציאתם למסע התלמידים בפולין: "את אחיי אנוכי מבקש", תיעוד עדותם של ניצולי שואה, תערוכות, סיוע לתלמידים בכתיבת עבודות וערבי עיון לציבור הרחב.

לפעילות המכון מגיע ציבור מגוון של מבוגרים, תלמידים מבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים וחיילים.

במכון פועלים יחדיו מורים דתיים ושאינם דתיים. תוכנית ימי העיון נקבעת עם נציגי בתי הספר לאחר הצגת הרפרטואר של התוכניות החינוכיות.

קהל היעד המרכזי של המכון הם תלמידי בתי הספר. במשך שנת לימודים משתתפים בימי העיון כ-7000 תלמידים.

במשך השנה מקיים המכון גם ימי עיון לציבור הרחב. מאות אנשים משתתפים במשך השנה בימי העיון.

למרות ש"אין הנחתום מעיד על עיסתו", אני יכול לומר, שהמכון זוכה להערכה ואהדה רבה על פעילותו ושליחותו החינוכית בהטמעת תודעת זיכרון השואה בקרב בני נוער ומבוגרים. דפי המשוב שאנו מקבלים, מעידים על מידת שביעות רצון גבוהה מימי העיון. בתי הספר שבים ובאים למכון מדי שנה בשנה.

פירוט קצר של הנושאים המועברים בימי העיון לתלמידים: האידיאולוגיה הנאצית, התעמולה הנאצית, עמידה יהודית בשואה, קיום והנהגה יהודית במצוקה, ילדים ונוער בשואה, משמעות החיים הרוחניים בשואה, מרי בגטאות ובמחנות ההשמדה, דילמות והתייחסויות שונות מגיא ההריגה, הכחשת השואה ועוד... ועוד...

נושאי ימי העיון למבוגרים היו: השואה ומדינת ישראל, בין אדם לחברו בגטאות, מסלוניקי לאושוויץ – יהדות יוון בשואה, ועידת ואנזה – ועידת ההשמדה, מרי וגטאות בראי ההיסטוריה, הגירת יהודי גרמניה לפני השואה, יחס האוכלוסייה המקומית בעת השמדת היהודים, יהדות אשכנז לפני החורבן, ילדי הקואורדינציה, ליל הבדולח ועוד... ועוד...
המכון מטפח ומעודד מסגרת התנדבותית הנקראת "נוער נאמן זיכרון השואה". בני הנוער הנפלאים באים כמתנדבים מתוך תודעת שליחות של שמירת זיכרון השואה וברצונם להיות מעורבים בתחום זה. מאז הקמת מסגרת זו, הצטרפו מאות בני נוער מכתה ט' ועד י"ב.
מכון ללימודי השואה משמש מסגרת לנאמנים, מעשיר את ידיעותיהם בימי עיון, מנחה ומתווה את פעילותם ההתנדבותית בבית הספר ובקהילה.

* * * * * * * * * * * * * ** * * * * * * * * * * * * * * * * * *
פרסומי המכון ללימודי השואה:

ספריו של יהושע אייבשיץ:
"האישה בשואה"כרך א: אורח החיים היהודי, אמונה וגבורה.
כרך ב: המשפחה היהודית.
כרך ג: עזרה לזולת בגטאות.
כרך ד: עזרה לזולת בגטאות.
כרך ה: בצבת הצלב והקרס.
כרך ו: יומנה של רותקה.
כרך ז: עת לחשוב ועת לספר.

"בקדושה ובגבורה"פרקי קידוש השם ומסירות נפש. אסופה תיעודית על האמונה, העזרה ההדדית, עמידה וגבורה יהודית ומנהיגות בשואה.

"כערער בערבה", סיפור חייו של המחבר – אוד מוצל מאש.

"בקרובי אקדש", אסופה תיעודית על מעשים של קידוש השם ומסירות נפש.

* * * * * * * * * * * * * ** * * * * * * * * * * * * * * * * * *



פרסומיו של גדעון רפאל בן-מיכאל:
- תוכנית חינוכית ליום הקדיש הכללי-עשרה בטבת.


- רציונאל תוכנית נוער נאמן זיכרון השואה.
- אתרים באינטרנט בנושאי השואה.
- אדם לאדם אדם - חסידי אומות העולם תושבי חיפה.
- חירוף נפש למען הצלת ספרי תורה בשואה.
- תוכנית "לכל איש יש שם"
- איתור שמותיהם של נרצחי השואה שהונצחו בבתי-כנסת והעברתם למאגר שמות קרבנות השואה ב"יד ושם".

ביטאוני פורום שמירת זיכרון השואה:
עד עתה יצאו 33 ביטאונים בעריכתו של גדעון רפאל בן-מיכאל.

ניתן למצוא את הביטאונים ופרסומי גדעון רפאל בן מיכאל באתר המכון ללימודי השואה:
http://www.shoa.org.il
נא לפתוח את הצלמית פרסומי המכון.
באתר זה תוכלו למצוא את תגובות קוראי הביטאון.


עלון לתלמידי בתי הספר העל-יסודיים:

המכון מוציא מעת לעת עלון בנושאי השואה, שמופץ בקרב תלמידי בתי ספר על-יסודיים ולבני נוער. כל עלון מוקדש לנושא ייחודי. להלן לקט של נושאים שנכתבו בעלונים:

60 שנה לשחרור גטו לודז'.
בלב הגהנום – על חייהם של הזונדר-קומנדו בשואה.
60 שנה למבצע ברברוסה – השינוי במדיניות הנאצים כלפי היהודים.
אושוויץ – 60 שנה אחרי.
מרי ומרידות בראי ההיסטוריה.
תנועת ההתנגדות הפרטיזנית במזרח אירופה.
70 שנה לעליית הנאצים לשלטון.
לזהב אין גזע – הרכוש היהודי בשואה.
השבועה שהופרה – ניסויים רפואיים בשואה.
הכחשת השואה.
השבחה והשמדה בגרמניה הנאצית.
האישה בשואה
*********************************************************
המוזיאון הקטן

סטודנטים להוראה מהמכללה האקדמית לחינוך ע"ש א.ד גורדון - חיפה
השתלמות למורים היוצאים עם תלמידיהם לפולין
עולי אתיופיה ביום עיון
תלמידי ביה"ס "ליאו-בק" - חיפה ביום עיון
תלמידי עירוני ג - חיפה בסדנת עיון
תלמידי עירוני ה - חיפה בסדנת עיון
אשת העדות ציפורה פייבלוביץ מוסרת עדותה בפני תלמידי עירוני ה - חיפה
תלמידות אולפנה לבנות עירוני ו - חיפה
תלמידות אולפנה "סגולה" - קרית מוצקין מקשיבות לעדות


ערב עיון לציבור - המשפחה בתקופת השואה
ערב זיכרון לאיש העדות פנחס פיבלוביץ, שעשה רבות לשמירת זיכרון השואה
קהל המשתתפים בערב העיון לזכרו של פנחס פייבלוביץ


אשת עדות בערב העיון זיכרון השואה בחברה הישראלית








אין תגובות: